כחלק מהמלחמה בתופעת החשבוניות הפיקטיביות על ידי המעבר לדיווח מקוון, והגברת ההצלבה בין דיווחי הספקים לבין דיווחי הקונים לשלטונות מע”מ, תוקן בין היתר סעיף 47(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו – 1975 (להלן – “החוק”).
במסגרת התיקון נקבע, כי החל מיום 1 בינואר, 2014 על העוסק המנפיק חשבוניות מס חלה החובה לכלול את “מספר הרישום של הקונה” על גבי החשבונית.
כוונת המחוקק היתה בראש ובראשונה למנוע ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות על ידי עוסקים מורשים, אולם לפי לשון החוק החובה חלה ללא הבחנה לגבי כלל ה”קונים”.
המונח “קונה” עשוי לכלול יחידים, חברות שאינן רשומות בהכרח כעוסק, וכן גופים שהינם מלכ”רים או מוסדות כספיים, כך שעל מנפיק החשבונית לברר את “מספר הרישום” של כלל הקונים, בין אם הם רשומים כעוסק, כמלכ”ר או מוסד כספי.
על פי לשון החוק התחולה גורפת וללא רף מהותיות או סכום מינימום לחשבונית, אולם למנהל מע”מ ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה ו/או להחריג סוגי עוסקים או עסקאות מתחולת הוראה זו. נכון להיום, מנהל מע”מ טרם השתמש בסמכות זו.
עוסק, אשר מנפיק חשבוניות ממערכות ממוחשבות (להבדיל מחשבוניות ידניות), נדרש להנפיק את חשבונית המס עם מספר הרישום של הקונה באופן אוטומטי ולא להוסיפו ידנית.
ניתן לשקול פנייה לשלטונות מע”מ לשם קבלת הקלות במקרים המתאימים, וניתן לבחון אפשרויות, שלא להידרש להנפקת חשבונית מס כלל, בכפוף ובהתאם להוראות החוק.
בכבוד רב,
קנובל בלצר ושות’
רואי חשבון
